העליון פסק: חיפוש רנדומלי של סמים בנתב"ג - אסור

"סוגיה העשויה להשליך על פרטיותם של מיליוני בני אדם" - כך קבע שופט העליון יוסף אלרון כשהפך את החלטות בימ"ש השלום והמחוזי וזיכה את ד', ישראלי שנתפס בשדה התעופה עם 55 זרעי קנאביס וכ-7 גרם פטריות קסם, כשהתברר שהשוטר שבדק אותו עשה זאת באופן אקראי וללא חשד סביר

  • קנאביס
מגזין קנאביס

שופטי בית המשפט העליון זיכו מכל אשמה את ד', צעיר ישראלי שהורשע בביהמ"ש המחוזי בעבירת יבוא סם מסוכן, ביטלו את העונש שנגזר עליו - קנס 5,000 ש"ח, 350 שעות שירות לתועלת הציבור ו-10 חודשי מאסר על תנאי לכל עבירת החזקת סם - ופסקו כי חל איסור על שוטר לערוך חיפוש רנדומלי אחר סמים ללא חשד סביר ולכל הפחות נדרש קודם שימוש בכלבי גישוש.

למגזין קנאביס>>

ד' הואשם נתפס בשנת 2017 בנתב"ג בטיסה בדרכו חזרה מאמסטרדם כשברשותו 55 זרעי קנאביס ו-7.7 גרם פסילוצין (פטריות קסם). הוא הורשע בבית משפט השלום שדחה את טענותיו לפגמים בחיפוש שבוצע בכליו, הגיש ערעור למחוזי וגם שם נדחה, וכעת, רק לאחר ערעור לעליון, זוכה.

השוטר שערך את החיפוש טען בעדותו בביהמ"ש כי אינו זוכר את האירוע במדויק ואף לא את המערער, ואמר שלא הבחין בהתנהגות חשודה מצידו. בנוסף הוא העיד כי הוא "בודק רנדומלי אנשים בשדה התעופה" וטען כי בניגוד לחוק שקובע חובה לביסוס חשד סביר אם האדם נמצא בתוך ישראל, במקרה של שדה התעופה הוא "יכול לבדוק כל אדם במעבר גבול".

עמדת השוטר, שיוצג על ידי עו"ד אריה פטר מטעם המדינה, התקבלה כאמור בבתי משפט השלום והמחוזי, שהסכימו שאכן הסעיף בפקודת הסמים הנוגע לחיפוש בשדות תעופה ומעברי גבול אינו כולל את החלק שמופיע בבירור בסעיף הנוגע לחיפוש בתוך שטחי המדינה ולפיו צריך "יסוד סביר להניח שאדם נושא עמו שלא כדין סם מסוכן".

עורכי הדין של ד', עו"ד עומר בללי ועו"ד ארתור שני, ערערו כאמור לעליון, בין השאר בטענה לפיה החיפוש היה בלתי חוקי מכיוון שהוא בוצע בלא חשד סביר, באופן אקראי, בלי שהיה לפחות שימוש בכלב גישוש שיכול היה "לסמן" את ד' וכך לייצר חשד סביר, וכי החיפוש נעשה בלי שניתנה הסכמתו של ד' לביצועו וכי הוא אף לא הוזהר כי הוא רשאי לסרב לעריכתו.

החלטה משמעותית. נתב"ג (צילום: ShutterStock)

"לנוכח הפגיעה בפרטיות הכרוכה בביצוע החיפוש ניתן לנקוט באמצעים חלופיים פוגעניים פחות לשם סיכול הברחות סם לישראל, בין היתר באמצעות שימוש בכלבי גישוש," טענו.

למרות הלכת יששכרוב המפורסמת הקובעת שאין להצדיק פסילה של ראיה רק בגלל שהושגה באופן לא חוקי, השופט יוסף אלרון אימץ את מדיניות "פרי העץ המורעל" וקבע כי בהתחשב בכך שמדובר בעבירה קלה יחסית יש לפסול את הראיות שנתפסו ולזכות את ד' מאשמה.

בפסק הדין כתב השופט אלרון כי "מדובר בסוגיה העשויה להשליך על היקף ההגנה על פרטיותם של מיליוני בני אדם מדי שנה, בפרט ביחס להיקף הסמכות לערוך חיפוש ברכב מכוח פקודת הסמים, שכן לשון פקודת הסמים ביחס לחיפוש ברכבו של אדם וביחס לחיפוש על גופו ובכליו במעברי גבול - זהה".

לדבריו "מעדות השוטר שביצע את החיפוש ניתן ללמוד באופן נהיר וברור כי החיפוש על גופו של המערער נעשה באופן שרירותי - בלי שנקבעו אמות מידה כלשהן המצדיקות את ביצוע החיפוש; בלי שנבחנו ההצדקות והצורך בעריכתו; ובלי שניתנה הסכמתו של המערער לביצוע החיפוש".

"בנסיבות אלו אין מנוס מהמסקנה כי החיפוש שבמסגרתו נמצא הסם על גופו של המערער בוצע ללא כל הצדקה מקצועית - וממילא, מדובר בחיפוש שבוצע שלא כדין," סיכם. "מוטב כי המדינה תפעל בהקדם להסדרת נהלים אשר ינחו את משטרת ישראל בביצוע חיפושים במעברי גבול וימנעו מהם מלפעול באופן שרירותי".

השופטת ענת ברון הצטרפה למסקנתו של השופט אלרון וקבעה כי "השלמה עם חיפוש שרירותי כזה משמעה שכל אדם הנוחת בשדה התעופה צפוי לחיפוש על גופו, בנתון להחלטה אקראית של שוטר, בבחינת מצאתָ, הצלחתָּ; לא מצאתָ, לא קרה דבר, זו פגיעה בפרטיות ובאוטונומיה של אדם על גופו שלא ניתן להשלים עימה."

מנגד, השופט דוד מינץ טען כי "אין הרבה מקום לספק כי נוכח אופייה של תופעת הברחת הסמים הבינלאומית, קיימת חשיבות רבה בעריכת בדיקות אקראיות לקיומם של סמים על גופם או בכליהם של הבאים בשערי שדות התעופה".

"ביצוע בדיקות אקראיות לא רק עשוי לגלות הובלת סמים אסורה, אלא בעיקר מהווה גורם מרתיע משמעותי כלפי אלו אשר עוסקים ביבוא סמים דרך שדות התעופה בעצמם או לעתים קרובות דווקא באמצעות בלדרים שאינם מעוררים חשד ועל כן יש להותיר כלי חשוב זה בידי המשטרה," קבע והמליץ לדחות את הערעור.

לפיכך, על פי דעת הרוב, נקבע כי ד' יזוכה מכל אשמה (PDF).

למגזין קנאביס>>

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully