CBD, רכיב פעיל בקנאביס שאינו מייצר השפעה פסיכו-אקטיבית, נחשב כיום במדינות רבות כמוצר חוקי לשימוש. הרכיב, שידוע כאנטי דלקתי ועשוי לסייע בהפחתת מתחים וסטרס, מחולל בשנים האחרונות מהפכה של ממש בשוק תוספי התזונה, אך בישראל הוא עדיין מוגדר כסם מסוכן. כל זה, מקווים בתעשייה הישראלית, עשוי להשתנות בקרוב. זאת לאחר שבמשרד הבריאות הודיעו על הקמת ועדה ייעודית לבחינת ההחרגה של CBD מפקודת הסמים המסוכנים.
בראש הוועדה יעמוד פרופ' שוקי שמר, ראש מועצת המנהלים של אסותא בהווה ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר. זו לא הפעם הראשונה ששוקלים להתיר שימוש במוצרים אלו בישראל. עוד בדצמבר 2020 חתם שר הבריאות דאז יולי אדלשטיין על תקנה דומה, אם כי ועדה בנושא לא התכנסה בעקבות פיזור הכנסת מאוחר יותר באותו החודש.
החלטה כזאת, אם אכן תתקבל הפעם, יכולה לטמון בחובה בשורה של ממש למי שזקוקים למוצרים האלו וכך גם לכלכלה בישראל, אך מי שמכירים את התחום לא ממהרים כל כך לחגוג. "ישראל, כמו בהרבה מקרים אחרים, מגיעה הפעם באיחור למסיבה הזאת", אומר לנו אדם חליוה, ראש תחום CBD בחברת אינטרקיור, חברה המתמחה בקנאביס רפואי ולה שיתוף פעולה בלעדי ואסטרטגי עם שרלוט'ס ווב.
"רק בארצות הברית יימכרו השנה על פי ההערכות מוצרי CBD בהיקף של כארבעה מיליארד דולר. מי שמסתובב באירופה היום כבר לא יוכל לפספס את שלוש האותיות האלו שמופיעות כמעט בכל מקום. גם המחקר סביב הנושא מראה המון אופטימיות לגבי הפוטנציאל הטיפולי - ואלו מגמות שחשוב שאנחנו בישראל נהיה מודעים אליהן", הוסיף חליוה.
"הטסלה של שוק תוספי התזונה"
בספטמבר 2020, פרסמה התאחדות התעשיינים דוח של חברת דלויט (Deloitte), aמעריך כי התרת CBD בישראל תגרום לשוק הזה לגלגל תוך חמש שנים בין 300 ל-475 מיליון דולר בשנה. חליוה, כמו רבים בתעשייה, מאמין שמדובר בלא פחות ממהפכה. "זה יהיה כמו הנחיתה של טסלה בישראל - דבר חדש שמשנה את חוקי המשחק. הרבה אנשים רוצים להסדיר את השינה שלהם, להתמודד עם חרדה ומתח או לטפל בכאבים בצורה טבעית ובלי להיות תלויים בתרופות".
אבל עם כל הכבוד למשמעויות הכלכליות, חשוב להבין עד כמה החלטה כזאת נדרשת מבחינה בריאותית. כדי להבין עד כמה זה דרמטי, כדאי להכיר את סיפורה של ילדה אמריקאית בשם שרלוט פיגי (Charlotte Figi). שרלוט התחילה לסבול מהתקפי אפילפסיה קצת אחרי שנולדה. כשהייתה בת 3 היא כבר התמודדה עם כ-300 התקפים בשבוע, אף שנטלה שבע תרופות שונות. זאת כאשר הרופאים שטיפלו בה אפילו לא האמינו שתזכה להגיע לבגרות. כתב הבריאות הראשי ברשת CNN, סנג'אי גופטה, נוירוכירוג בהכשרתו, פרסם ב-2013 את סיפורה ותיאר איך שמן המפ, עם שיעור גבוה של CBD, הפחית את ההתקפים שלה לתדירות של 2 עד 3 בחודש.
"במשך כמעט 70 שנה, אנחנו בארצות הברית הוטעינו בצורה נוראית ובאופן שיטתי", כתב גופטה במאמר, "וגם אני מתנצל על חלקי בכך. אני מקווה שהמאמר הזה והסרט הדוקומנטרי שלי בנושא יעזרו לתקן את המצב".
ואכן, סרטו Weeds הכה גלים בארצות הברית. פרסומו אף הוביל לגל הגירה של משפחות אמריקאיות רבות לקולורדו, שם שמן המפ ניתן בתקופה ההיא בתוכנית מיוחדת למי שהיו זקוקים לו. האחים סטנלי מקולורדו, שמגדלים קנאביס וסיפקו את השמן לשרלוט, אף קראו לחברה שלהם על שמה - Charlotte's Web. כיום זו אחת החברות הגדולות והמוכרות בתחום.
השמן שפיתחו שבעת האחים מיוצר מצמחי המפ - קנאביס עם שיעור גבוה של CBD ושיעור מזערי של THC, הרכיב שמייצר השפעה פסיכו-אקטיבית או "תחושת ריחוף". הצמח הייחודי זכה שם לכינוי "האכזבה של ההיפים", מכיוון שהוא לא יכול לשמש לצרכי פנאי ובילוי.
גורמים בענף מזהירים: התרת CBD בלבד פשוט לא תספיק
מי שעוסקים כיום בייצור ובשיווק קנאביס רפואי בישראל מביעים תקווה כי בדיוני הוועדה יוחלט לא רק להוציא את ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים. "אני מקווה וגם רוצה להאמין שהם ייקחו בחשבון את המודל האמריקאי, שמתיר גם מוצרי המפ המכילים THC ברמה מזערית - עד 0.3 אחוזים", מדגיש חליוה. "כשאומרים CBD, אנשים נוטים לחשוב שמדובר במולקולה אחת, ובאמת יש מוצרים שמשתמשים ב-CBD סינטטי, אבל בצמח הקנאביס יש עוד הרבה רכיבים אחרים, קנבינואידים, שמייצרים ביחד את ההשפעה המשמעותית באמת".
עוד בוואלה!
לדבריו, כיום ישנם מחקרים שמראים כי כשצורכים את השמן בצורתו הטבעית, יש לכך יעילות רבה יותר משימוש ברכיבים סינטטיים. לשם ההשוואה, כל תזונאי כיום יודע להגיד שאכילת סלט מועילה לבריאות הרבה יותר ממולטי-ויטמינים. ההשפעה הרחבה הזאת, של רכיבים פעילים מגוונים, ידועה בתחום כ"אפקט הפמליה" - ולכן מוצרים כאלו גם מבוקשים ופופולריים יותר.
ועל אף תחושת ההחמצה, חליוה דווקא מספר שהוא אופטימי לגבי עתיד התחום בישראל. אחת הסיבות לכך טמונה בהחלטה שכבר התקבלה - שלא לכלול את ה-CBD בהצעת חוק ללגליזציה של קנאביס - אלא כנושא לדיון בפני עצמו. "בארצות הברית יש כבר הפרדה ברורה מאוד בין המפ למריחואנה ובארץ עדיין מקבצים אותם ביחד. כשח"כ שרן השכל ניסתה להעביר חוק אי הפללה שכולל גם את החרגת ה-CBD, זה מאמץ שבעיניי נידון לכישלון וחבל. אני חושב שההחלטה להקים ועדה ייחודית היא מהלך חכם והגיוני, מה גם שיו"ר הוועדה הבטיח שיפרסם את המסקנות עד 15 בינואר. אם זה אכן יקרה, מדובר בבשורה של ממש, שהרבה ישראלים מחכים לה בקוצר רוח".